מדריך ראשי

 שלומי מויאל - ממפתחי השיטה והמדריך הראשי ...

"למדתי קרב מגע מגיל 12, היום בגיל 40, שמאחורי הדרכות קרב מגע של יחידות עלית, כוחות משטרה וצבא בכל העולם, 
אני גאה להגיד שהגנה עצמית לנשים
STAY AWAY , הוא הדבר הטוב ביותר
שעשיתי והדבר בו אני גאה יותר מכל" מספר שלומי מויאל, "לחיים יש יעוד עבורך, מצאתי את שלי, המטרה היא שכל אישה תעבור סדנת הגנה עצמית לנשים ותהיה מוכנה אם תיתקל במצב של הטרדה מינית, שכל אישה תהיה מודעת ובטוחה בכל יום".

שלומי מויאל, מדריך בכיר בקרב מגע, חגורה שחורה דן 3, וממפתחי  שיטת STAY AWAY להעצמה נשית באמצעות הגנה עצמית ; ראש חטיבת הגנה עצמית לנשים וחטיבת הילדים בארגוןIKMF . ארגון קרב המגע הגדול בעולם.
שלומי מויאל נמנה על צוות ה
global instructore team 
של IKMF, אחד משבעת המדריכים הבכירים בעולם.
בתוקף תפקידו הוא מכשיר מדריכים כמדריכי STAY
 AWAY ונוסך ביטחון במאות נשים בסמינרים השונים ברחבי העולם ובארץ.
 

הארגון החולש על כ-42מדינות ב-4 יבשות, עם יותר מ-350 מדריכים אזרחיים ו-520,000  חניכים פעילים, לצד עשרות יחידות מיוחדות וכוחות צבא מיוחדים.
עם 18
שנות הדרכות קרב מגע והגנה עצמית בתחומים השונים בינהם קורסים אזרחיים, יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור צוותים של המשמר הנשיאותי וסמינרים אין ספור לנשים, ודורות של ילדים שהפכו למדריכי קרב מגע.

שלומי מויאל, יוזם ומקים פרויקט ההגנה עצמית  לנשים הגדול ביותר בעולם המונה כ 5,200 נערות בעיר חולון כבר 8 שנים,
תחתיו העמיד והסמיך ע
שרות מדריכים ברחבי העולם בש
יטת הגנה עצמית לנשים SA, סדנאות ההגנה עצמית לנשים הטובות בעולם,
למען יפיצו את הידע הניסיון והכלים הנפלאים
שחשף גילה ושיתף במשך השנים.
במסורת הנפלאה של אימי שדה אור ממציא הקרב מגע: "...so that one may walk in peace"

את הרגע המכונן המלווה אותו יום יום בתשוקתו לתחום הגנה עצמית לנשים 
הוא העלה על הכתב, זיכרון אישי וכואב על חוויתו שלו עם חברתו...

"זה האוטו שלו..." אמרה תמר (שם בדוי) בקול מונוטוני, סובארו כסופה השיגה אותנו משמאל,
פרקי ידיה הלבינו כ
שלפתה את ההגה, המהירות צנחה לזחילה, האוטו האדום של הוריה החוויר
באחת באמצע כבי
ש ארבע. עיניה כבו. מזה זמן רב אין בהן מאור אבל עכשיו הן פשוט נעצמו מבפנים
בעוד עפעפיה פעורים.

לא דמעה, לא משיכה באף, לא בת קול. קיפאון.

רותח, הדם רותח, ביטוי חזק, צבעוני מאוד גראפי, עד שאתה חווה אותו. השיניים שלך חורקות
כאילו מנסות לחפור דרכן החוצה דרך ה
שפתיים הקפוצות, כל שריר בגופך דרוך, מוזן בכוח מתפרץ ובלתי נשלט, עיניך רושפות בעשרות נימי דם המאיימים להתפקע, רעש מחריש אוזניים נובע מתוכך בדממה שעומדת סביב ואתה יכול לקרוע לגזרים כל דבר שיעמוד למולך.

מולי עמד המראה שלו גוהר מעליה, ידיי התקבצו לאגרופים מולבנים והחלו מכים בכוח ברגליי אני,
בירכיי
שלי,  נותנים פורקן לקיטור שמדמי, מוצאים כתובת לפחד שבתוכי, מאשימים את עצמי שאין בכוחי להושיע, להציל ולסלק את האיום הגוהר מחייה.

דורון אנס אותה.

את החברה שלי.

זה ארוך ומסובך, עם היסטוריה ופיתולים, בשורה התחתונה, בעיני רוחי הוא עד היום גוהר מעליה,
והיא תחתיו קפואה, כמו
שהייתה קפואה לצידי באותו יום בכביש ארבע ברכב של אביה.

ואני חסר אונים, כמו שהייתי אז,  במושב שלידה, בן 18, ילד, למול העבריין המוכר והמאיים הגדול החזק המניאק.

מאז ועד היום, מקץ 20 שנה, אני לא מסוגל לראות אונס בטלוויזיה, בשנים הראשונות הייתי קם בעצבנות, הדם היה רותח והייתי מתיישב לידה בכביש ארבע, שנים אח"כ הייתי מזדעזע בקול רם ומדבר עד יעבור אונס כדי לא להביט במרקע ובתוכי, ובעשר השנים האחרונות אני מישיר מבט למסך ופשוט מכבה עיניים בעודן פקוחות מבלי לזכור מדוע.

היום אני מסוגל להקרין את הרגעים מכביש 4 בהיכלי מוחי מבלי שהדם ירתח,
מבלי
שהידיים ילבינו מפרקים, הירך עדיין כואבת, אני עדיין אשם, עדיין חסר אונים עדיין ילד מפוחד.

היום אני מבין שבאותו רגע נגעתי ברגע הנורא שבו גבר מניאק תוקף אותך ואת קופאת; 
נוגע בך, מזיל ריר ואונס אותך ואת לא זזה, דמך רותח מבפנים אך עורך הנח
שף לגועל הגוהר, קפוא. 

נגעתי ופחדתי.